סימון חניות לעמדות טעינה לרכב חשמלי

עמדת טעינה לרכב חשמלי עולה כסף, נדרשת לה תשתית חשמל, ואחרי כל זה היא לא עובדת אם מישהו שחונה שם ברכב רגיל. ההבדל בין עמדה שמשרתת את מי שצריך אותה לעמדה שחסומה כל היום הוא הסימון על הרצפה.

המאמר הזה מסביר מה מסמנים סביב עמדת טעינה, למה בוחרים משטח צבוע ולא רק קווים, מה מותר לסמן בשטח פרטי, ומה חשוב לתאם לפני הביצוע.

למה חניית טעינה צריכה סימון שונה

חניה רגילה צריכה לומר דבר אחד: כאן חונים. חניית טעינה צריכה לומר שלושה דברים בבת אחת. שהמקום מיועד לטעינה, שהוא לא חניה רגילה, ושיש בו ציוד שאסור לפגוע בו.

לכן הפתרון הנפוץ הוא לא רק קווי גבול אלא משטח צבוע במלואו, בדרך כלל בירוק, עם סמל במרכז. משטח צבוע נראה מרחוק, גם כשרכב אחר חונה בסמוך, וגם בשעות החשיכה.

משטח צבוע במלואו, שנראה מרחוק גם כשרכב אחר חונה בסמוך

מה כולל סימון עמדת טעינה

• משטח צבוע בגבולות החניה, שמבדיל אותה מחניות רגילות

• סמל שמסמן שמדובר בחניית טעינה

• קווי גבול ברורים, כדי שהרכב יחנה במרחק שמאפשר חיבור הכבל

• סימון או הדגשה של בסיס העמדה, כדי להקטין פגיעות רכב

• חצים או הכוונה, בחניונים שבהם העמדות רחוקות מהכניסה

• לעיתים שילוט אנכי לצד הסימון על הרצפה

הרכיב שהכי מזלזלים בו הוא הדגשת בסיס העמדה. עמדות טעינה ניצבות בגובה נמוך ונפגעות מרכבים שנכנסים לחניה, וצבע בולט בבסיס מקטין את זה משמעותית.

למה דווקא משטח מלא ולא רק קווים

שלוש סיבות מעשיות.

הראשונה, זיהוי מרחוק. נהג שמחפש עמדה פנויה מזהה משטח צבוע מתוך שורת חניות הרבה לפני שהוא מזהה סמל קטן.

השנייה, הרתעה. חניה שנראית שונה לחלוטין משאר החניון מפחיתה חניה בטעות של רכב שאינו חשמלי.

השלישית, עמידות. במשטח מלא השחיקה מתפזרת על פני שטח גדול, ולכן הסימון נשאר קריא זמן רב יותר מקו דק שנשחק במקום אחד.

המחיר הוא שמשטח מלא צורך יותר חומר ויותר זמן ייבוש, ולכן הוא מתומחר אחרת מסימון חניה רגילה.

קווי גבול ברורים, כדי שהרכב יחנה במרחק שמאפשר חיבור כבל

מה מותר לסמן ומה דורש בירור

בחניון פרטי, כמו חניון של בניין, של מפעל או של מרכז מסחרי, יש חופש רחב. בעל הנכס מחליט כמה עמדות, איפה, ואיך הן מסומנות.

במקום שגובל בשטח ציבורי, או כשמדובר בחניה בצד הדרך, זה כבר חלק מהסדר התנועה וצריך לעבור דרך הרשות המקומית. סימון עצמאי שם לא ייצור מעמד חוקי ולא יאפשר אכיפה.

נקודה נוספת שכדאי לברר מראש: אם החניון כולל חניות נכים, מיקום עמדות הטעינה לא אמור לפגוע בהן או בדרך הגישה אליהן. זו בדיקה קצרה שעדיף לעשות בשלב התכנון.

איך מתכננים את הביצוע

1. לקבוע את מיקום העמדות יחד עם מי שמתקין את התשתית החשמלית

2. לסמן אחרי שהעמדות הותקנו, לא לפני. הצבת עמדה על סימון טרי הורסת אותו

3. לפנות את האזור, כולל את הרכבים בחניות הסמוכות

4. לבחור חומר לפי עומס החניון

5. לתאם את זמן הייבוש, שבמשטח מלא ארוך יותר מאשר בקווים בלבד

הסעיף השני הוא הטעות הנפוצה. כשעובדים בסדר הפוך צריך לסמן סביב עמדה קיימת, וזה מייצר תוצאה פחות נקייה.

שאלות נפוצות

באיזה צבע מסמנים חניית טעינה

ירוק הוא הנפוץ בחניונים פרטיים, כי הוא מזוהה עם רכב חשמלי ונבדל משאר הסימון. בשטח ציבורי הצבע נגזר מההסדר המאושר ולא מהעדפה.

כמה זמן מחזיק משטח צבוע בחניון

תלוי בחומר ובעומס. משטח מלא נשחק לאט יותר מקו דק, אבל באזור שרכבים נכנסים ויוצאים ממנו הרבה כדאי לבחור חומר עמיד.

אפשר לסמן חניית טעינה בחניון תת קרקעי

כן, וזה נפוץ. שם חשוב במיוחד לבדוק אוורור בזמן הייבוש, וכדאי לצבוע גם את העמודים הסמוכים.

מה עושים אם רכב רגיל חונה שם בכל זאת

סימון לא אוכף. בחניון פרטי האכיפה היא של בעל הנכס או של חברת הניהול. מה שהסימון עושה הוא להסיר את הטענה שלא היה ברור.

צריך לחדש את הסימון אחרי שנים

כן, כמו כל סימון. הסימן המעשי הוא כשהסמל כבר לא מזוהה או כשהמשטח דהה עד שהוא לא נבדל משאר החניון.

לסיכום

סימון חניית טעינה הוא מה שהופך עמדה שהותקנה לעמדה שבאמת זמינה. משטח צבוע במלואו עובד טוב יותר מקווים, כי הוא נראה מרחוק ונשחק לאט יותר.

בשטח פרטי ההחלטה בידיכם. במקום שגובל בשטח ציבורי, הצעד הראשון הוא בירור מול הרשות.

להרחבה בנושא: כתבנו מדריך על מה כוללת עבודת צביעת חניון, ומדריך על סימון חניית נכים ומה לבדוק בחניון.

חברת תשתיות נתיבי דרכים מבצעת סימון וצביעת כבישים, חניונים ומשטחים צבועים מאז 2003, כקבלן מוסמך מטעם החברה הלאומית לדרכים ובפיקוח ISO 9001. לסיור ללא התחייבות אפשר להתקשר ל-04-6731000.